"אם מבססים את ההרמה במתיחה כלפי מעלה, כמו בניתוח המוכר, אפשר להשיג תוצאה לא רעה. אבל הנסיון להשפיע על מרכז הפנים עם משיכה אגרסיבית של תפר כלפי מעלה – נידון להתרופפות עם הזמן, ועשוי ליצור מראה מוגזם ומתוח – שמזכיר חיוך של ג׳וקר. וכמובן שהמתיחה יוצרת גם השטחה של האיזור שקדמי לאוזן, וזהו עוד אחד מסימני ההיכר שמסגירים את הניתוח המוכר. "

טוב , להיראות כמו גו'קר אף אחת לא רוצה, וזה לדעתי גם החשש הגדול ביותר מניתוח כזה.

"את מאוד צודקת" אומר ד"ר וולף, "זה באמת החשש שעולה הכי הרבה בשיחות ייעוץ.

אבל גם כאן יש לדיפ פליין בשורה", הוא מחייך בשביעות רצון.

"בגלל שהמתיחה מוחלפת בשחרור והחזרה אסטרטגית של הרקמה למקום, אין צורך במשיכה מוגזמת ואגרסיבית. זה מאפשר למנתח ממש לעצב את ההרמה באופן מושלם ולקבל מראה מאוד טבעי, שמחזיר את המטופלת אחורה בזמן.

אוקיי, אז הניתוח עמוק ואנטומי יותר, אבל מה זה תכלס אומר במבחן התוצאה?

״הדיפ פליין מביא איתו שלושה שינויים מהותיים עבור המטופלים – ברמת אספקת הדם המשופרת לאיזור המנותח שצריך להחלים, ברמת יציבות התוצאה – שנים קדימה, אבל לפני הכל – ברמת איכות התוצאה והמראה הטבעי שמתקבל.

השיטההזו נמצאת גבוה מעל לכל שיטה אחרת שמוכרת בעולם הכירורגיה הפלסטית.״

אוקיי, זו חתיכת אמירה!

"חד משמעית. בשנת 2017 נסעתי להשתלם אצל ד״ר ג׳קונו, אבי השיטה, בניו יורק. למעשה הנחתי בצד את רוב מה שלמדתי על פייסליפט בשנות ההתמחות שלי, ובפרקטיקה שלי כמומחה עד לאותו שלב. לא הייתי הולך על המהפך הזה, אלמלא ידעתי שיש כאן ערך נוסף משמעותי שאני יכול להעניק למטופלות שלי."

ואיך אתה יודע שהמתיחות עצמן לא יצאו מוגזמות על תווי הפנים? הרי אין כאן שום "הבטחה".

"זו שאלה מעולה, ואני ממש שמח שהעלת את הנקודה הזו. הדיפ-פליין הוא כלי עוצמתי ביותר, אבל הוא בסך הכול טכניקה ביד המנתח. התפיסה האומנותית של המנתח חייבת לבוא לידי ביטוי בשלב הייעוץ, התכנון והביצוע המאוד מוקפד של הניתוח."

"החזון משחק כאן תפקיד חשוב, ואכן נדרשת לא רק יד מיומנת, אלא גם עין יצירתית – כדי להגיע לתוצאות מדויקות."

*ד"ר עומר וולף – מנתח פלסטי, מומחה בכירורגיה פלסטית, אסתטית ומשחזרת.